אנשי רפואה שרוצים לתרום לאחרים ולעצמם

אם פעם עובדים ומעבידים ניהלו ברוב רובם של המקרים מערכות יחסים ארוכות טווח, לטוב ולרע, הרי שכיום עובדים לא מעטים, ובפרט במקצועות מבוקשים, נוטים לעזוב מקום עבודה שלא טוב להם בו. לא מדובר רק בשכר לא גבוה מספיק, אם כי זהו בהחלט מרכיב כבד משקל בהחלטה אם להישאר במקום עבודה או לחפש אחר – אלא גם בשורה ארוכה של פקטורים נוספים המשפיעים על שביעות רצונם של העובדים. שני מרכיבים חשובים במיוחד הם הסיפוק מהעבודה והתחושה כי להשקעה היומיומית יש תרומה אמיתית לעולם שמסביבנו.

צמד המרכיבים הנ"ל – שמשפיעים לא רק על שביעות הרצון מהעבודה אלא גם על איכות החיים באופן כללי – הופכים משמעותיים אף יותר כשמדובר ברופאים, שעוברים מסלול מכשולים מפרך על מנת שתינתן להם האפשרות לטפל באנשים. רופא שעקב תנאי העבודה לא מסוגל להעניק את כל כולו לפציינטים, ולמרבה הצער זהו המצב ברפואה הציבורית בישראל, יחוש מתוסכל מאוד, ולא בכדי רופאים רבים מחפשים עבודה בחו"ל בתנאים טובים יותר.

אחת האופציות המומלצות לרופאים שרוצים לתרום באמת לעולם, ותוך כדי גם לעצמם, היא בתי החולים לה פאז באטה ולה פאז מלאבו, שני בתי החולים שהגתה ירדנה עובדיה ושהחברה שבראשה היא עומדת מתפעלת. בתי חולים אלה שוכנים באחת המדינות האפריקאיות הקטנות, גינאה המשוונית, שתושביה זוכים לשירותים רפואיים ברמה מתקדמת יחסית הודות לשאפתנות של נשיא המדינה, תאודור אוביאנג, ולמפגש אקראי בינו לבין ירדנה עובדיה שסלל את הדרך לשני בתי חולים אלה.

עזרה למי שבאמת זקוק לכך

רוב הרופאים הם כאלה שכבר מגיל צעיר חלמו על המקצוע ועל רכישת יכולות שמעניקות חיים או משפרות את איכותם במידה ניכרת.

אמנם גם רופאים שמנהלים קליניקה פרטית תורמים לעולם במידה מסוימת, אולם אין ספק שעבודה במקומות בהם יש צורך אמיתי ברופאים מיומנים ואיכותיים, וגינאה המשוונית – מדינה מתפתחת שרק ב- 1968 זכתה בעצמאות – היא בהחלט מקום שכזה, מאפשרת לרופאים להגשים את עצמם באמת וליהנות מתחושת סיפוק אמיתית, כך שעבודה בבתי החולים של ירדנה עובדיה בעיר הבירה מלאבו או בעיר הגדולה של המדינה, באטה, היא דרך להשיג את אותו סיפוק נדיר וידיעה לא שכיחה שלעבודה הקשה יש תמורה ותרומה של ממש לעולם.

לשם כך אפילו מוכנים רופאים ישראלים לשלם את המחיר הכרוך בעבודה בחו"ל – שהרי כל מי שיוצא לעבוד בחו"ל מתנתק, גם אם באופן חלקי ולתקופה קצובה, מהסביבה, המשפחה והחברים ובחלק מהמקרים מוצא עצמו לבד (אם כי העובדים בבתי החולים של ירדנה עובדיה נהנים ממערך תמיכה שהקימה עבורם עובדיה).

גם הרופאים יוצאים נשכרים

אמנם תחושת הסיפוק והידיעה כי ההשקעה מניבה פירות של ממש בדמות שירותים רפואיים ברמה גבוהה מאוד לאנשים שלא הייתה להם שום דרך אחרת ליהנות מרפואה כה מתקדמת לא יסולאו בפז, אולם כמובן שמי שיוצא לעבוד בחו"ל רוצה לדעת שגם הוא עצמו יוצא נשכר.

העובדים של ירדנה עובדיה זוכים לשכר גבוה, ולא פחות חשוב: היקף משרה סביר ומשמרות המאפשרות גם לחיות ולא רק לעבוד. היקף המשרה הסביר והמשמרות ההגיוניות גם מקנות לרופאים הישראלים את היכולת להעניק למטופליהם טיפול איכותי באמת – דבר שבארץ, במקרים רבים, נבצר מהם עקב עומס היתר על הרפואה הציבורית המתדרדרת.